ע"א 6420-05-12

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על תנאיו של חוזה למתן שירותי ייעוץ, ובפרט בשאלה האם היועץ, המערער, היה זכאי לשכר טרחה על בסיס היקפו המורחב של הפרויקט. בית משפט קמא מצא כי הצדדים הסכימו על שכר טרחה הנגזר מהיקפו המקורי של הפרויקט בלבד. פסק דינה של ערכאת הערעור מכיר בכך שממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא מבוססים בדרך כלל, אך מוצא כי הערכאה הנמוכה יותר לא הסיקה את המסקנות הנדרשות מממצאים אלה. בפסק הדין מודגש כי בית משפט קמא לא שקל די הצורך את מכלול הראיות הקיימות, ובפרט את התנהלות הצדדים כפי שעולה מהתשלומים ששילם המשיב למערערת. התנהלות זו מצביעה על כך שהצדדים התכוונו לשלם אגרה על בסיס התשלומים בפועל שקיבלה המשיבה בגין הפרויקט, לרבות הארכותיו. בנוסף, גרסאותיו הבלתי עקביות של המשיב ואמירותיו השגויות מחלישות את טענותיו. מסקנת פסק הדין היא כי פרשנותה של המערערת להסכם נכונה וכי היא זכאית לתשלום המחושב על פי היקפו המורחב של הפרויקט. משכך, חייב המשיב לשלם למערערת סך של 130,889 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. המשיב אחראי גם להוצאות שכר טרחת הערעור ושכר טרחת עורך הדין של המערערת, בסך של 15,000 ₪.