ת"א 792-08-07

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע השמיץ את התובע בפרסום שהופץ לחברי קיבוץ. הפרסום, שהופיע במקור מוסמך ואמין שנתפס כאמת לאמיתה, הציג את התובע כעושה צרות שפתח במסע הכפשה לדה-לגיטימציה לפעילות מזכירות הקיבוץ. עוד השתמע כי התובעת פעלה באופן לא אתי ואישי, והונעה על ידי מאבקו המשפטי של בעלה עם הקיבוץ. בית המשפט קבע כי הפרסום אינו נופל תחת הגנת האמת בפרסום משום שהוא מציג תמונת מצב חלקית וחד צדדית. חלק מהעובדות שהוצגו היו מעוותות ולא קשורות לתלונת התובע, וחלקן אף לא היו נכונות. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע לא פעל בתום לב. הפרסום, שהופיע ביום הבחירות לקיבוץ, היה מעשה תעמולה שנועד לפגוע בתובעת, שהייתה מועמדת, והותיר אותה ללא יכולת להגיב באופן אפקטיבי. בנוסף, ציין בית המשפט כי לנתבע עובדות ודעות מעורבות ללא הבחנה ברורה, ומכאן משתמע כי עובדות שקריות ומכפישות הוצגו כדעות. הנזק שנגרם לתובעת נחשב אינהרנטי, בהתחשב באופי הפרסום, אך בית המשפט לא הטיל על הנתבעת אחריות מלאה, בהתחשב במניעיה האישיים לכאורה של התובעת שעמדו מאחורי תלונתה. בסופו של דבר נפסקו לתובע פיצויים בסך 35,000 ₪, והנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע בסך 15,000 ₪, כולל מע"מ. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 03/07/2010.