רע"א 1118/06

תקציר

בתיק הנוגע לבקשת רשות ערעור, אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את החלטת בית משפט השלום, ודחה את בקשת העותרת לתקן את כתב תביעתה בנוגע לטיפול רשלני לכאורה בבית החולים איכילוב בשנת 1995. המבקש הגיש תחילה תביעה בשנת 1997, בטענה לטיפול רפואי רשלני לאחר שניתוח חסימת עורקים הוביל לסיבוכים נוספים וקטיעות. למרות שנתמך בחוות דעת מומחה, המומחה שמונה על ידי בית המשפט לא מצא כל פגם בטיפול בבית החולים. בית משפט השלום דחה את בקשת התיקון, תוך שהוא מדגיש כי העילות החדשות שהוצגו בתביעה המתוקנת חסומות בזמן על פי חוק ההתיישנות, וחל שיהוי משמעותי בהגשה. בית המשפט המחוזי נעתר לכך, וציין פגיעה אפשרית במשיב מבחינת ההגנה הראייתית. המבקשת טענה כי אין להחיל את תקופת ההתיישנות בשל איחור בגילוי עובדות רלוונטיות, לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, וטענה כי אין בטעויות של המומחה מטעמה כדי לפגוע בעניינה. עם זאת, בית המשפט קבע כי למבקשת היה די זמן והזדמנות לבקש חוות דעת מומחה נוספות קודם לכן, מה שהחליש את טענתה לאי מודעות עובדתית בלתי ניתנת למניעה. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשת הערעור הנוסף, תוך שימת דגש על עקביות פרוצדורלית והיעדר סוגיות משפטיות רחבות יותר המצדיקות התערבות.