רע"א 2097/16

תקציר

במקרה דנן, הגיש המשיב תביעה כספית נגד משטרת ישראל ואחרים, בטענה לנזקים מחקירה פלילית שפגעו בסיכוייו התעסוקתיים. עם השנים נמשך הליך הגילוי, כאשר המשיב ביקש גישה למסמכים, לרבות יומן חקירה חסוי. בתחילה, הגן בית המשפט על מסמכים מסוימים לצורך חיסיון, אך בהמשך התיר למשיב גישה ליומן החקירה, מה שהוביל לערעור של המבקש. ערכאת הערעור ציינה את אופיו הממושך של ההליך, שנמשך 16 שנים וסובב במידה רבה סביב גילוי מסמכים. לאחר עיון קבע, קבע בית המשפט כי מדובר ברישום פנימי שבדרך כלל אינו נחשף גם בעניינים פליליים, ולא מצא נסיבות חדשות המצדיקות תוצאה שונה. היא הדגישה את הצורך לסיים את תהליך הגילוי כדי למנוע עיכוב מיותר במשפט. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות המערכת בתיקים בהם בעלי דין מייצגים את עצמם, שכן פעמים רבות הם משבשים הליכים בשל חוסר היכרות עם הליכים משפטיים. בסופו של דבר, בית המשפט הפך את החלטתו השנייה של בית המשפט קמא, והחזיר על כנו את הפסיקה הראשונית נגד הגילוי. היא הדגישה את חשיבות התועלת והורתה על המשך הטיפול בתיק ללא עיכובים נוספים. המשיב חויב לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ לאוצר המדינה.