ע"א 42703-04-12

תקציר

השופטת, רות לכר שרון, ממליצה לדחות את הערעור. הנכס המדובר, שהוא נושא למחלוקת על אי תשלום שכר דירה, כבר פונה. הסוגיה המרכזית היא פרשנות תקופת השכירות של הסכם הפשרה, העומדת במרכז הערעור. בית המשפט מצא כי תקופת השכירות הייתה שמונה שנים ולא 18 כפי שטוענת המערערת, על סמך הראיות, לרבות המסמכים החתומים של המערערת עצמה. עוד מצא בית המשפט כי המערערת לא שילמה דמי שכירות במשך שנים רבות ולא העבירה את החלק המוסכם בדמי השכירות משוכרי המשנה למשיבים, ובכך הפרה את הסכם הפשרה. אין להתערב בקביעות עובדתיות אלה, המבוססות על עדויות עדים וראיות. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי למשיבים עילת פינוי וכי לא הוכחו טענות המערערת לקיזוז חובות חשמל. גם סכום דמי השכירות החייבים חושב והתקבל על ידי בית המשפט. השופט מגיע למסקנה כי אין הצדקה להעניק למערער סעד מן הצדק וכי יש לפסוק למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. חוות דעתה של השופטת לבהר שרון נתמכת על ידי עמיתיה, השופטים שנלר ורדי, והערעור נדחה. המערער חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, והמשיבים יקבלו את פיקדון המערער כתשלום חלקי.