ע"מ 1280/09

תקציר

פסק הדין מתאר את חלוקת התפקידים בין המערערים, זהבה לוי ואורי רביבי, שהיו מנהלים ועובדים של מיס אל. למעט סכומים מסוימים בהם הודו או יוחסו למי מהצדדים, יתרת החובות מתחלקת ביניהם שווה בשווה. קבוצת החוב הראשונה של 1,199,417 ש"ח מתחלקת בין לוי עם 437,597 ש"ח ורביבי עם 761,819 ש"ח. קבוצת החוב השנייה בסך 4,150,000 ש"ח מיוחסת באופן שווה לשני המערערים, כאשר כל אחד מהם תרם 2,075,000 ש"ח. חובות אלה מסווגים כהכנסה מעבודה וחייבים במס בהתאם. ערעורו של לוי בעניין סיווג החוב כדיבידנד נדחה מאחר שהמערערים היו עובדי מיס אל ומשכו משכורות, תוך הימנעות מהסיווג להכנסת עבודה. בנוסף, נטען כי למיס אל לא היו רווחים המאפשרים חלוקת דיבידנד, והחוב הגדול לספק מצביע על ההפך. טענתו של לוי בדבר הלוואת בעלים לאמיקה מתקבלת כנכונה, אך היא אינה נחשבת לפירעון חובו למיס אל, שכן מדובר בישויות נפרדות. ההלוואה של אמיקה נרשמת בנפרד ואינה פירעון בלתי חוזר. תשלומים ששילמו המערערים לספק לאחר פסק הדין אינם משנים את סיווג החובות והמשיכות כהכנסת עבודה. למשיב היה מוצדק לסווג את יתרת החוב כהכנסה מעבודה לשומה משנת 2009, גם אם החוב נוצר קודם לכן, שכן היתרה מגיעה עד לפירעון. המחלוקות הנוספות של המערערים, כגון הפער הנטען במכירות ובהכנסות שהופקדו, אינן רלוונטיות לשומות ולא נדונו. הערעורים נדחים ברובם עם תיקונים קלים בשומות, לרבות הפחתות ריבית לפי סעיף 3(ט) לפקודה. כן חויבו המערערים לוי ורביבי לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח כל אחד. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 02/09/2015.