ת"א 47075-12-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעה אזרחית בה האשימה התובעת, חברה, את הנתבע, בלוטרייך, בהפרת חובותיו כבעל שליטה וכנושא משרה. עיקר המחלוקת נגעה לנזק שנגרם לחברה כתוצאה ממעשיו של בלוטרייך. בית המשפט מינה מומחה להערכת הנזק, ושני הצדדים שמרו לעצמם את הזכות להגיש שאלות הבהרה למומחה ולערער על חוות דעתו. בחוות הדעת נקבע כי לחברה נגרם נזק נומינלי בסך 6,527,379 שקל, אשר אמור להיות קשור לשינוי במחיר מניית החברה. בית המשפט קיבל את עמדת המומחה בעניין הנזק הנומינלי, ולא מצא טעמים מיוחדים לסטות מקביעותיו. עם זאת, בית המשפט חלק על הצעת המומחה לשלם את הפיצוי ישירות לבעלי מניות המיעוט, ובמקום זאת קבע כי יש להעביר את מלוא הפיצוי לקופת החברה. עוד קבע בית המשפט כי על בלוטרייך לשאת בהוצאות החברה בהליך, בסך 150 אלף שקל בתוספת מע"מ. למומחה ניתן שיקול דעת רחב בכימות הנזק, ולחוות דעתו ניתן משקל משמעותי, אם כי ניתנה לצדדים הזדמנות להציג את הבהרותיהם וטענותיהם. בית המשפט קיבל את הערכת המומחה לגבי הנזק שנגרם ואת מנגנון השערוך המוצע, ומצא את טענותיו של בלוטרייך בלתי משכנעות. חשוב לציין כי בית המשפט הבחין בין גובה הנזק לבין זהות הצד הניזוק. היא דחתה את טענותיו של בלוטרייך בדבר המתודולוגיה להערכת הנזק ואי ההתאמה של פרמיות השליטה. לבסוף פסק בית המשפט שלא להטיל את הוצאות פעילות הוועדה המיוחדת על בלוטרייך, עודד הקמת ועדות כאלה וציין כי במקרה זה לא היו נסיבות חריגות המצדיקות מהלך כזה. בלוטרייך חויב לשלם לחברה פיצוי בסך 10,263,600 שקל בתוך 30 יום ולכיסוי הוצאות החברה.