ע"פ 870/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בבקשה להותיר את עונש המאסר של אדם שהורשע בעבירת נשק. המבקשים ביקשו עיכוב ביצוע העונש שהוטל עליהם על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, עד להכרעה בערעורם. הבקשה התקבלה. בית המשפט המחוזי גזר על האדם 30 חודשי מאסר בגין נשיאת נשק, על סמך הודאתו באשמה. לאחר מכן ערער המבקש על גזר הדין וביקש עיכוב ביצוע פסק דין זה. לטענתם, בית המשפט המחוזי התמקד יתר על המידה בהרתעה הכללית ובמקום זאת היה עליו להתחשב בפוטנציאל השיקומי שלהם, בגילם הצעיר, בהיעדר עבר פלילי ובנסיבות הקלות יחסית של העבירה. משכך, התנגד המשיב לשהות, תוך הדגשת המסוכנות הנשקפת מהמבקש והצורך במאסר מיידי בעבירות נשק. השופט הכיר בכך שדחיית ביצוע עונש מאסר הוא חריג, אך לאחר שיקול דעת מעמיק נעתר לבקשה. פסק הדין מביא בחשבון את היעדר עברו הפלילי של המבקש, גילו הצעיר והתנהגותו האחראית במהלך ההליך המשפטי. אמנם מדובר בעבירה בנשק, אך השופט ציין כי חומרתה אינה בדרגה הגבוהה ביותר. כמו כן, היה חשש כי המבקשים ירצו חלק ניכר מעונשם עוד בטרם נשמע הערעור, ומעצרם במהלך ההליך הצביע על כך שלא נשקפת מהם סכנה ממשית או סיכון בריחה. לפיכך, החליט השופט להיעתר לבקשה ולהותיר את עונש המאסר עד להכרעה בערעור, תוך המשך ההקפדה על תנאי מעצרו של המבקש כפי שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.