עת"מ 16886-09-09

תקציר

רישיון הנהיגה של העותר נשלל על ידי רשות הרישוי בשל ריבוי עבירות תעבורה, בסך כולל של 40 נקודות לפי תקנות התעבורה. תקופת השלילה נקבעה תחילה לשלושה חודשים, אך בהמשך קוצרה ל-45 יום לאחר שימוע, מתוך הכרה באיחור הבלתי סביר בדיווח על הרשעתו האחרונה של העותר, שארך למעלה משלוש שנים וחצי. באחריות רשות הרישוי להטמיע מערכת מבוססת נקודות לעבירות תנועה בשיתוף משרד התחבורה ומשטרת ישראל. לא נקבע לוח זמנים לנקיטת הליכים נגד העותר על סמך הנקודות שנצברו. בית המשפט הכיר בשיהוי כבלתי ראוי, אך בחר שלא לפסול את החלטת רשות הרישוי, בהתחשב באופיו הלא עונשי של האמצעי המתקן ובתכליתה של שיטת הניקוד, הבוחנת את התנהגות הנהג לאורך תקופה ממושכת. פסק הדין התייחס גם לדוקטרינת הבטלות היחסית, הטוענת כי לא כל הפרה מהותית של החוק מובילה לבטלות. תחת זאת, יש לבחון את השלכות הפגם ולהתאימו לנסיבות. במקרה זה, בית המשפט מצא כי החלטת רשות הרישוי צריכה לעמוד, למרות השיהוי, תוך הדגשת חשיבות תקינות שיטת הניקוד. ככלל, העתירה נדחתה, ולא הוטלו הוצאות על העותר בשל השיהוי הבין-רשותי.