ע"א 5879/09

תקציר

המבקשת ביקשה עיכוב ביצוע על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה המורה לה להשיב למשיב כ-2.8 מיליון ש"ח, בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין. הסכום המדובר היווה הלוואה שלטענת המבקשת נתנה לצד שלישי, שהמשיבה ערבה לה. לאחר מאבק משפטי ממושך, המבקשת לא הצליחה לשכנע את בתי המשפט בזכותה לשמור על מלוא הסכום, ופסק הדין הורה על הפירעון. המבקשת טענה כי לא ניתן לה שימוע הוגן, וכי בפסק הדין נפלו טעויות ברורות שסביר שיתוקנו בערעור; לפיכך, היא ביקשה עיכוב ביצוע. המשיב ציין, לעומת זאת, כי המבקש כבר חווה עיכוב משמעותי בביצוע וכי המבקש לא סיפק כל נימוק קונקרטי מדוע המשיב לא יוכל להשיב את הסכום אם הערעור יתקבל. כמו כן מסר המשיב כתב התחייבות ותצהיר להבטחת ההחזר. בסופו של דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה. המבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. השופט קבע כי ללא תחזית מוצקה יותר להצלחה בערעור וללא יתרון ברור למבקש מבחינת נוחות, לא יינתן עיכוב ביצוע, במיוחד בהתחשב בהתחייבות המשיב לפירעון.