תמ"ש 31254-03-19

תקציר

בית המשפט דן בהליך הנדיר והמורכב של ביטול פסק דין סופי מחמת מרמה. הוא מופעל במשורה ויש לו תנאים מחמירים, כולל ראיות אמינות, צורך וראיות חדשות. הכלל הוא שאותו שופט או הרכב שופטים צריך לדון בתיק מתחילתו ועד סופו, אבל יש יוצאים מן הכלל, כמו חוסר היכולת של השופט לשבת. בית המשפט מדגיש את הצורך לפעול ביעילות ולחסוך במשאבים שיפוטיים, במיוחד כאשר מתנהלים הליכים משפטיים מורכבים והשופט התורן לא ניהל דיונים. בהבחנה בין פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים ללא נימוקים לבין פסק דין מנומק, בית המשפט קובע כי האחרון צריך להישמע על ידי השופט שנתן אותו, ואילו הראשון יכול להישמע על ידי ההרכב הדן בקביעות בתיק. אין משמעות ההחלטה בביטול פסק הדין המוסכם והמשיבים יכולים להעלות טענות מקדמיות. כן ניתן משקל לעקרון סופיות הדיונים, תוך שיהוי ניכר בהגשת בקשה לביטול פסק דין נגד המבקש. פסק הדין נועד למנוע עוול ולהגיע לחקר האמת, אך ביטול אינו דבר שבשגרה ויש להצדיק אותו במקרים חריגים. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.