בג"צ 5272/05

תקציר

העתירה, שהוגשה למנוע את שחרורם של ארבע מאות אסירים פלסטינים הכלואים בבתי הכלא בישראל בגין עבירות ביטחוניות, נדחתה. בית המשפט הכיר בלגיטימיות של תהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובסמכותה להמליץ על שחרורם של אסירים אלה לרשויות הרלוונטיות, שבסופו של דבר מקבלות את החלטת השחרור. בעתירה, שהוגשה פחות מ-24 שעות לפני מועד השחרור המתוכנן, נטען כי פעולת הממשלה אינה חוקית ובלתי סבירה, וביקשה לנקוט אמצעי ביטחון נוספים. בית המשפט מצא כי טענות אלה הן חזרה על טענות שנדחו בעבר, וציין כי החלטת הממשלה התבססה על שיקולים מדיניים וביטחוניים. היא קיבלה את טענת המדינה כי נשקלה מסוכנותם של האסירים וכי החלטת השחרור התקבלה באופן מקצועי, ולא מצאה עילה להתערב. בית המשפט הכיר בכאבם של העותרים, שאיבדו את יקיריהם בטרור, אך הדגיש כי לא ניתן להצדיק משפטית את ההחלטה, שהתקבלה במסגרת סמכויות הרשויות. פסק דין זה חידש עוד יותר את עמדתו העקבית של בית המשפט בנוגע לחוקיות שחרורם של אסירים ביטחוניים בנסיבות שונות.