ת"א 10273-06-15

תקציר

חברה, שטענה למצוקה כלכלית, הגישה בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט בגין תביעה נגד משיב בגין פרויקט בנייה שנגרמו לו עיכובים משמעותיים והוצאות נוספות. המבקש טען כי התכנון הלקוי של המשיבה והתכנון הבלתי מתואם גרמו לעיכובים אלה. החברה ביקשה פטור מאגרת בית משפט, שעמד על סך של 102,754 ₪, בשל מצבה הכלכלי הירוד, שנגרם עקב אי תשלום המשיב והחזקת ערבויותיה, שהובילו לבעיות תזרים מזומנים. המשיב והיועץ המשפטי לממשלה התנגדו לבקשה, בטענה כי החברה לא הוכיחה די הצורך את אי יכולתה הכלכלית, והצביעו על הוצאות מיותרות במאזנים שהוגשו. עוד נטען, כי בעל החברה ובעל המניות היחיד בה, מר מקובר, לא פירט את מצבו הכלכלי וכי התביעה התיישנה משום שהמבקש חתם על כתב ויתור. בית המשפט בחן את הבקשה לפי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), המחייבת את המבקש להוכיח מצוקה כלכלית ואת עילת התביעה. למרות שמצבה הפיננסי של החברה לא היה אידיאלי, בית המשפט מצא כי היא לא הציגה תמונה מלאה של מצבה הפיננסי. עם זאת, בית המשפט קיבל את הטענה כי לתביעה הייתה עילה ולא הייתה קנטרנית, מה גם שחלק ניכר מהסכום הנתבע נתמך בחוות דעת. לפיכך, העניק בית המשפט פטור של 50% מאגרת בית משפט, שישולם בשלושה תשלומים החל מיולי 2016, והורה למשיבה להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום ממועד תשלום האגרה במלואו.