רע"א 38690-04-24

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת עבודה בשנת 2014, הגיש תחילה תביעה נגד מנהל העבודה שלו ונגד בעל החברה (המשיבים 4 ו-5), בטענה כי נדרש לנקות צינורות ומעברים, ובמהלך עבודה זו קרס עליו קיר תומך. התביעה התבססה על פקודת הנזיקין (נ.ח). עם זאת, במהלך ההליך שינה המבקש את גרסתו והציג גרסה חדשה הנוגעת לרכב אחר. הדבר הוביל לתיקון כתב התביעה פעמיים, שינוי עילת התביעה לתביעה לפי חוק תאונות דרכים והוספת נתבעים חדשים. בית משפט קמא דחה את בקשתו המאוחרת של המבקש לתקן את כתב התביעה ולחזור לעילת התביעה המקורית לפי פקודת הנזיקין, בקובעו כי הדבר יאריך את ההליכים הממושכים ממילא, וכי התיקון המבוקש של המבקש התיישן. בית המשפט הדגיש את גרסתו המשתנה של המבקש לתאונה ואת הפגיעה במשיבים אם התיקון היה מותר. המבקש ערער על החלטה פרוצדורלית זו, אך בית המשפט דחה את הבקשה. הוסכם כי התיקון יגרום לשיהוי מיותר, מה גם שהמבקש ידע את העובדות אך בחר שלא לפעול לפיהן במועד. בית המשפט הדגיש כי עסקינן בהכרעה פרוצדורלית, ואין להקל ראש בשיקול דעתו של בית משפט קמא בניהול ההליך. זאת ועוד, טענות המבקש בדבר מצג שווא על ידי המשיבים והתיישנות עילות תביעה נזיקיות נמצאו בלתי משכנעות. המבקש חויב לשאת בהוצאותיהם של המשיבים 1, 4 ו-5 במשותף.