ת"א 1008/98

תקציר

התובע, צלם טלוויזיה מקומי, תבע את המפקד הצבאי הישראלי ביהודה ובמדינת ישראל על נזקים שנגרמו לו כתוצאה מפצעי ירי שנגרמו לו במהלך התפרעות אלימה ליד טול כרם בשנת 1996. התובע טען כי כוחות הביטחון הישראליים ירו בו ברשלנות בעת שצילם את ההתפרעות, שבמסגרתה יידו מפגינים פלסטינים אבנים וחפצים אחרים לעבר הכוחות הישראליים. הנתבעים טענו כי גרסתו של התובע לאירועים אינה אמינה וכי הוא סיכן את עצמו מרצונו. עוד טענו כי מעשיהם מהווים "פעולה מלחמתית", הפוטרת אותם מאחריות לפי חוק הנזיקין האזרחיים. בית המשפט הסכים עם גרסת הנתבעים לאירועים, וקבע כי גרסתו של התובע לא נתמכה בראיות וכי התנהגותו היוותה סיכון מרצון. עוד נקבע כי פעולות כוחות הביטחון הפכו לפעולה מלחמתית לאחר שפלסטינים החלו לירות לעברם, דבר הפוטר את הנאשמים מאחריות. זאת ועוד, בית המשפט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שכוחות הביטחון פעלו ברשלנות. בנוסף, ציין השופט כי עצם העובדה שנורה על ידי כוחות הביטחון במהלך הפרת סדר אינה מעבירה את נטל ההוכחה למדינה ואינה מעניקה לתובע ליהנות מהוראות מסוימות בדיני הנזיקין. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, ולתובע לא נפסק כל פיצוי.