ס"ק 48099-07-20

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין לעבודה בסכסוך בין ההסתדרות לבין חברה ממשלתית, שעניינו פיטורי 3,800 עובדים בתוכנית קרב בשל היעדר תקציב. בית הדין מגיע למסקנה כי יש לו סמכות לדון בנושא, שכן הסכסוך נוגע למשפט העבודה הקיבוצי ולהסכם קיבוצי שנחתם באישור הגופים המוסמכים במשרד האוצר. נמצא כי פיטורי עובדים הם פעולה קיבוצית מסיבות כלכליות וכי החברה והמדינה לא קיימו דיאלוג והתייעצות אמיתיים עם ההסתדרות. תוך הכרה בכך שהשיקולים התקציביים של המדינה נתונים לשיקול דעתה, בית הדין מורה על סעד זמני, המונע מהחברה לשלוח זימונים לשימוע או מכתבי פיטורים לעובדים. במקום זאת, היא מחייבת את ההסתדרות, החברה והמדינה להיפגש לשתי ישיבות הידברות והתייעצות במהלך השבוע, כאשר דיון סטטוס נקבע למועד מאוחר יותר. גישה זו, מנמק בית המשפט, מאפשרת ניסיון אמיתי לפתרון תוך הכרה בשיקול הדעת התקציבי של המדינה ובמגבלות הכספיות של החברה. פסק הדין מדגיש את חשיבות ההידברות בפיטורים קיבוציים ואת הצורך בתהליך התייעצות משמעותי, במיוחד במקרים בהם מעורבים מספר רב של עובדים.