בג"צ 10769/03

תקציר

בפסק דין זה, אישה הגישה בקשה למזונות, חלוקת רכוש ומשמורת באמצעות בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בשנת 2001, בעקבות נישואים בעייתיים. במקביל הגיש בעלה תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה. לאחר סדרת דיונים שנפרסה על פני שתי ישיבות, פסק בית הדין הרבני האזורי לטובת הבעל, העניק לו גט ודחה את תביעות המזונות והרכוש של האישה. האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול בטענה כי פסק הדין אינו תקף בשל שינוי הרכב השופטים בין המושב הראשון לשני. בית הדין הרבני הגדול דחה את תביעתה בקובעו כי החלטת ההרכב הראשוני התבססה על ראיות מספיקות וכי הצדדים הסכימו במשתמע לשינוי. לאחר מכן עתרה האישה לבג"ץ וערערה על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים האזוריים והגדולים כאחד בנימוק של היעדר סמכות תפקודית, שנבעה משינוי הרכב בית הדין הרבני. בית המשפט העליון, בדעת רוב, הסכים עם האישה וקבע כי שינוי ההרכב מהווה פגם מהותי, ההופך את פסק דינו של בית הדין האזורי לבטל. בעקבות זאת ביטל בג"ץ גם את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול. עם זאת, השופט חשין, אף שהסכים עם הביטול, חלק על החלטת הרוב להחזיר את התיק להרכב המקורי של בית הדין הרבני. במקום זאת, הוא העדיף משפט חדש בפני פאנל חדש, מתוך אמונה שהשופטים הקודמים לא יוכלו לגשת לתיק עם הלך רוח בלתי משוחד. הרוב, בראשות הנשיא ברק, סבר כי על ההרכב המקורי לשקול מחדש את הראיות שהוצגו, כולל אלה מהמושב השני, מתוך אמון בכך שהשופטים יבחנו מחדש ללא משוא פנים את החלטתם הקודמת. לפסק דין זה השלכות משמעותיות על עשיית הצדק בבתי הדין הרבניים בישראל, תוך הדגשת חשיבותו של הרכב שופטים עקבי ומראית עין של צדק.