ע"א 9538/06

תקציר

במקרה של הדירה ברחוב רבי חיה 8, בני ברק, ערער המערער על סירוב הבנק לשחרר משכנתא בתשלום של 216,416 ₪, וטען כי המשכנתא מובטחת אך ורק להלוואה ספציפית שנלקחה בשנת 1994. הבנק טען כי המשכנתא מכסה את כל החובות של הלווים, כולל הלוואות אחרות מעבר לחובות הראשוניים. בית המשפט מצא כי בהסכם השעבוד צוין במפורש כי המשכנתא מבטיחה את כל החובות של הלווים לבנק, ולא רק את ההלוואה הנקובה. יתר על כן, המערער השתתף בעסקאות נדל"ן מרובות והיה מודע להלוואות אחרות, דבר הסותר את טענתו כי הוא "איש קש" פסיבי שאינו מודע לחובות הרחבים יותר. חרף טענת המערער בתצהירו כי "הובהר" לו כי המשכנתא היא בגין ההלוואה הספציפית בלבד, מצא בית המשפט כי אין בכך פירוט מספיק כדי לגבור על ההסכם בכתב. עוד ציין בית המשפט כי המשא ומתן בשנת 2003 הסתיים בהסכם בין הבנק לבין משפחת המערערת, לפיו הדירה תשמש בטוחה לחוב הכולל. ערעורו של המערער על כך שלא היה מחויב להסכמים משפחתיים אלה משום שלא היה צד ישיר נדחה, שכן הסכם השעבוד המקורי נחשב כמחייב. לפיכך נדחה הערעור, ואישר את עמדת הבנק כי המשכנתא הבטיחה את כל החובות, והערעור חויב לכסות את הוצאות המשפט של הבנק בסך 25,000 ₪.