ת"א 66903-11-20

תקציר

בפסק דין זה מכריעה השופטת בסכסוך בין חברת חומרי ניקוי (התובעת) לבין חברת השכרת רכב (הנתבעת) על תנאי הסכם שכירות רכב ותביעות שכנגד בעקבותיה. התובע טוען כי הנתבע לא קיים את ההסכם ביניהם, ומפרט ארבעה מקרים של מעשים פסולים לכאורה. הראשון מתייחס להיעדר ביטוח מקיף לרכב השכור, וכתוצאה מכך לפיצויים שלא שולמו בגין תאונה. האירוע השני הינו נזק נוסף לרכבו של התובע שנגרם לכאורה על ידי נהגו של הנתבע. האירועים השלישי והרביעי עניינם בתקלה ברכב השכור ובשכירת רכב חלופי לאחר מכן, כאשר התובע טוען כי הנתבע עיכב באופן בלתי סביר את התיקונים וגבה שלא כדין שכר טרחה מופרז. התובע מבקש פיצוי כספי בגין הפרות נטענות אלה. הנתבעת מכחישה את טענות התובעים וטוענת כי הם עמדו בסיומו של ההסכם. הם תובעים תביעה נגדית בגין תשלומים שונים הקשורים לשכירות, כולל קילומטראז' עודף, דמי כביש מהיר והשתתפות עצמית בגין תאונות. לאחר בחינת הראיות והעדויות, מקבל השופט באופן חלקי את טענות התובע. הם קובעים כי הנתבע אכן סיפק ביטוח מקיף וכי על התובע לשלם את ההשתתפות העצמית המוסכמת בגין האירוע הראשון. השופט דוחה את הטענה לגבי האירוע השני מחוסר ראיות מספיקות. באשר לאירועים השלישי והרביעי, השופט מוצא את ביטול ההסכם על ידי התובע כדין, נוכח השיהוי הבלתי סביר של הנתבעת בתיקון הרכב. השופט פסק לתובע פיצוי בסך 27,040 ₪ בגין תשלומים מופרזים. בתביעה שכנגד קובע השופט כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין מרבית הנזקים הנטענים. השופט מקבל רק את התביעה לניכוי של 2,925 שקל בגין האירוע הראשון. יתר התביעות, לרבות אלה בגין קילומטראז' עודף ותשלומי תנועה, נדחות בשל חוסר ראיות או איחור מופרז בהצגת הטענות. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 27,040 ₪ בתוספת ריבית והוצאות משפט. התובע חויב לשלם לנתבע 2,925 ₪ בתוספת ריבית והוצאות משפט בגין התביעה שכנגד. כל צד נדרש גם לשלם סכום מוגדר עבור שכר טרחת עורך הדין של הצד השני. החלטת השופט תבוצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.