ע"מ 20822-06-20

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותן של חשבוניות מס שהונפקו למערערת, ב.ג., על ידי מספר חברות, ביניהן דוד המלך, אדלר'ס ואהרון לברזידה ובניו. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין לנכות את החשבוניות שהונפקו על ידי דוד המלך ואדלר על ידי ב.ג. לפי סעיף 38 לחוק מע"מ, שכן הן אינן משקפות את איכות השירות הנכונה או את זהות הצדדים המעורבים בעסקה. מהראיות עולה כי חשבוניות אלו הוצאו שלא כדין, ואין חריג סובייקטיבי במקרה זה. לעומת זאת, החשבוניות מסולניק לב.ג. ואלו של המלך דוד לברזידה ובניו נחשבות לחשבוניות שהונפקו כדין, שכן הן משקפות עסקאות אמיתיות. השופט מקבל את הערעור על שתי מערכות החשבוניות הללו אך דוחה אותו על השאר, כולל הסכום שאינו שנוי במחלוקת. פסק הדין מדגיש כי על המשיב, מינהל מע"מ, להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון היטב את הראיות בטרם יוציא שומות. חוסר הדיוק וההסתמכות על מקרים לא קשורים בטיעוני מינהל מע"מ זוכה לביקורת. עוד צוין בפסק הדין כי די בראיות המערערת, אף שאינן מוצקות, כדי לסתור את טענות מינהל מע"מ, המבוססות על ראיות שמיעה. יש לציין כי השופטת מדגישה כי לא ניתן לקזז את הסכומים המדוברים כנגד הסכום שנתפס בקרן החילוט. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ואין צו להוצאות.