עת"מ 37482-07-14

תקציר

העותרת הגישה תביעה בפני בית המשפט כנגד החלטת המשיבה לדחות את הצעתה הזוכה במכרז פומבי למכירת נכס, ותחת זאת החליטה לבטל את המכרז ולצאת למכרז שני. העותרת טענה כי המשיבה לא כיבדה את זכותה לשימוע בנושא, וכי ההחלטה לדחות את הצעתה ולבטל את המכרז אינה סבירה. העוגן העיקרי של ההתדיינות היה הערכת שווי הנכס, עליה הסתמך המשיב כדי לסטות מהכלל של קבלת ההצעה הגבוהה ביותר, ותחת זאת לדחות את הצעת העותר כבלתי סבירה. בית המשפט מצא כי זכותו של העותר לשימוע כובדה, וכי החלטת המשיב הייתה סבירה בנסיבות העניין. ראשית, בית המשפט מצא כי העותרת לא הגישה כל ראיה רצינית שתתמוך בטענותיה, ואילו המשיב הגיש שתי הערכות התומכות בעמדתו. שנית, בית המשפט מצא כי הצעתה של העותרת נמוכה משמעותית מכל הערכת שווי סבירה של הנכס, ועל כן היה מוצדק למשיב לדחותה, במיוחד בהתחשב בכספי הציבור המשמעותיים העומדים על הפרק. לבסוף, מצא בית המשפט כי החלטת המשיב לבטל את המכרז הייתה סבירה גם בנסיבות העניין, שכן הצעתה של המבקשת, וכל יתר הצעותיה, נמצאו בלתי סבירות, ועל כן לא עמדה בפני המשיב הצעה לגיטימית. החלטת המשיב שלא לקבל את הצעתה של העותרת, לבטל את המכרז הראשון ולצאת למכרז השני נמצאה אפוא סבירה, והעתירה נדחתה. העותר חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.