פ"ל 11223-05-22

תקציר

הנאשם בתיק פלילי תבע פיצויים מאוצר המדינה בגין הוצאות ההגנה שלו והוצאות אחרות לאחר שזוכה. בית המשפט דחה את בקשתו. לדברי השופט, הנתבע לא הצליח להוכיח היעדר עילה להאשמה, ולא הרים את נטל ההוכחה הכבד הנדרש לטענות מסוג זה. כתב האישום הוגש על בסיס יסוד סביר ולא היה רשלני באופן חמור. בנוסף, טען השופט כי הנאשם תרם תרומה משמעותית למצב אליו נקלע, בכך שלא בירר את הנסיבות בהן קיבל רישיון נהיגה חדש, והצפין ראיות מרכזיות עד לשלב ההוכחות. חוסר שיתוף הפעולה של הנתבע וחוסר תום הלב הקיצוני בהליך שקלו כנגד פסיקת פיצוי כלשהו. עוד ציינה השופטת כי ההליך המשפטי לא התארך יתר על המידה, נמשך מעט יותר מחצי שנה, ונזקיו הכלכליים של הנתבע לא היו קיצוניים כדי להצדיק את הבקשה. בסופו של דבר, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו שלא לפסוק לנתבע הוצאות או פיצויים כלשהם מאוצר המדינה.