ת"א 12874/08

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע הוציא את דיבתו של התובע. הנתבע אינו חולק על כך שכתב והפיץ מכתבים המשמיצים את התובע, ותוכן המכתבים אכן מהווה לשון הרע על פי הדין הישראלי. הנתבע ניסה להשתמש בשתי הגנות הקבועות בחוק – אמת הפרסום, והגנת תום הלב כדי להגן על אינטרס אישי לגיטימי. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה באמיתות הפרסומים, וכי הנתבעת לא פעלה בתום לב. הנתבע העלה טענות חמורות מבלי שערך בירורים קודמים, השתמש בשפה קשה ולא חזר בו מטענותיו גם לאחר שהתבקש לעשות כן על ידי התובע. מנגד, בית המשפט מצא כי רוב דיירי הבניין עדיין סבורים כי התובע פועל לטובתם, וכי התובע נבחר מחדש לוועד הבניין. נוכח הקושי לכמת את הנזק המדויק שנגרם לתובע, פסק לו בית המשפט פיצוי סטטוטורי בסך 75,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. התובע תבע גם את אשת הנתבע בטענה כי גם היא השמיצה אותו בכך שחזרה על טענות בעלה בפני השכנים, אך בית המשפט מצא כי טענה זו לא הוכחה, ולכן דחה את התביעה נגדה.