סע"ש 30993-02-20

תקציר

התובע, עובד במקצועו, תבע את הנתבע בגין תנאים סוציאליים שונים בעקבות סיום עבודתו, לרבות פיצויי פיטורים, שכר, הפרשי דמי מחלה, פדיון חופשה והפרשות לפנסיה. התובע טען כי יש לחשב את תקופת העסקתו החל מיולי 2006, עת החל לעבוד בחברה הקשורה של הנתבעת. בית המשפט קיבל את טענת התובעת וקבע כי הנתבעת הייתה מעסיקה של התובעת לאורך כל התקופה וכי השינויים בשם החברה היו פורמאליים. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים שחושבו החל מחודש יולי 2006. בנוסף, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות התובעת להפרשי דמי מחלה, פדיון חופשות והפרשות לפנסיה, והורה לנתבעת לבצע תשלומים אלה לאחר ניכוי סכומים שכבר הופרשו לכספי התובעת. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת התובע לפיצוי בגין אי תשלום דמי אבטלה, שכן התובע יכול היה לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי ולקבל את הגמלאות במועד מאוחר יותר. כמו כן חויב הנתבע לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע ואת שכר טרחת עורך דינו. בסך הכל, חויב הנתבע לשלם את הסכומים הנקובים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בתוך פרק זמן מוגדר.