LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ל 52191-08-24

פסק-דין עבודה אזורי תל אביב

📋
מספר הליך52191-08-24
📂
סוג הליךב"ל
📅
תאריך26 באוגוסט 2025
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםתמר נפתלי נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםרוית צדיק

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתאם לבקשתך: **בית הדין האזורי לעבודה תל אביב, ב"ל 52191-08-24, פסק דין מיום 26.8.2025** **רקע ותמצית המקרה:** המערערת, תמר נפתלי, ערערה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי עבודה) אשר דחתה את עררה על החלטת הוועדה מדרג ראשון. המערערת נפגעה בתאונת עבודה ביום 30.11.2022, וטענה לפגיעות בכל חלקי גופה, בדגש על עמוד השדרה (צווארי וגבי), כאבי ראש, טנטון, ירידה בשמיעה וסחרחורות. המוסד לביטוח לאומי הכיר רק בפגיעה בצוואר ובגב. לאחר פסק דין קודם, אשר איפשר למערערת להעלות טענותיה לגבי כאבי ראש או ליקויים אחרים שלא נדחו על ידי פקיד התביעות, הגישה המערערת ערר בנוגע לכאבי ראש, סחרחורות וטנטון. הוועדה הרפואית לעררים דחתה את הערר, וקבעה כי אין קשר סיבתי בין התלונות הללו לתאונה. **טענות המערערת:** 1. **דחיית הערר ללא נימוקים וממצאי בדיקה מפורטים:** המערערת טענה כי הוועדה דחתה את הערר באופן שאינו מנומק דיו וחסר ממצאי בדיקה מפורטים. 2. **התעלמות מרישומים מוקדמים:** נטען כי הוועדה התעלמה מכך שהמערערת התלוננה על כאבי ראש וסחרחורות מיד לאחר התאונה, וכי חלק מהמסמכים המוקדמים אף קשרו סיבתית לטנטון וקבעו נכויות זמניות. 3. **קשר סיבתי בין טנטון לפגיעה קלה:** המערערת הדגישה, בהסתמך על ידע רפואי, כי אין קשר הכרחי בין עוצמת הפגיעה להופעת טנטון, וכי אף פגיעות קלות יכולות להוביל לכך. בשל סובייקטיביות התלונות, אין לשלול קשר סיבתי על סמך עוצמת הפגיעה בלבד, בפרט כאשר קיימים ממצאים סמוכים לאירוע התומכים בטענה. **טענות המשיב (המוסד לביטוח לאומי):** 1. **אי העלאת טענה לסחרחורות:** המוסד טען כי המערערת לא העלתה כל טענה בעניין סחרחורות בפני הוועדה, ולכן אינה יכולה לטעון לשגיאה בהיעדר דיון בנושא זה. 2. **קביעה רפואית לגבי כאבי ראש:** הוועדה ערכה בדיקה קלינית, התייחסה למנגנון הפגיעה, ולעובדה שלא נפתחו כריות אוויר. משלא נמצא ממצא פתולוגי ותפקודי מוח תקינים, קבעה הוועדה כי אין קשר לכאבי הראש בהיעדר חבלת ראש. זוהי קביעה רפואית גרידא. 3. **אי כפיפות לחוזר המוסד:** הוועדה אינה כפופה לחוזרים פנימיים של המוסד, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה. כמו כן, בדיקת השמיעה נמצאה תקינה, ולכן אין בה כדי לתמוך בטענה לגבי טנטון. 4. **התנגדות לספרות רפואית שהוצגה:** הטענות המבוססות על ספרות רפואית, שהועלו לראשונה בסיכומים, אינן בגדר טעות משפטית ויוצאות נגד שיקול הדעת הרפואי של הוועדה. 5. **דיון באסכולות רפואיות:** טענות בדבר קשר סיבתי בין טנטון למנגנון "צליפת שוט" נדונו ונדחו בעבר, כאשר נקבע כי גם אם קיימת אסכולה רפואית אחרת, לא הוכח שהוועדה שגתה, והכרעה בין גישות רפואיות שונות נתונה לשיקול דעתה. **דיון והכרעה של בית הדין:** בית הדין עמד על סמכותו לבחון שאלה משפטית בלבד, האם הוועדה פעלה כדין, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה מחייבת. בית הדין הדגיש את החובה על הוועדה לקיים במדויק את הוראות פסק דין קודם, אשר הפנה את העניין לדיון מחודש. 1. **סחרחורות:** בית הדין קיבל את טענת המוסד, וקבע כי מכיוון שהמערערת לא העלתה טענה בעניין סחרחורות בפני הוועדה, הוועדה אינה מחויבת לדון בכך. 2. **ליקויים אורתופדיים:** בית הדין בחן את בדיקת הוועדה, אשר קבעה כי אין הגבלות תנועה, ספאזם שרירי, או ליקויים אחרים. משכך, ומשלא נמצאו פרמטרים המקנים נכות, נדחה הערר בתחום זה. בית הדין הגדיר זאת כקביעה רפואית גרידא, ללא פגם משפטי. 3. **ליקויים נוירולוגיים:** בדומה לליקויים האורתופדיים, גם בתחום הנוירולוגי נמצאו תפקודי מוח תקינים. הוועדה ציינה כי לא הייתה חבלת ראש ולא נפתחו כריות אוויר, ומכאן שלא נמצאה נכות נוירולוגית. גם כאן, בית הדין קבע כי מדובר בקביעה רפואית גרידא ללא פגם משפטי. 4. **טנטון:** בית הדין ציין כי ממצאי בדיקת השמיעה נמצאו תקינים. ההתייחסות לקביעת הוועדה מדרג ראשון, אשר קשרה סיבתית לטנטון אך לא קבעה נכות בשל כך שלא היה קבוע, אינה מקבעת את ועדת הערר. בית הדין הדגיש כי הסמכות לקבוע שאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לנזק נתונה לוועדה הרפואית. 5. **התעלמות ממסמכים וחוזרי המוסד:** בית הדין חזר על ההלכה הפסוקה, לפיה הוועדה אינה מחויבת להתייחס לכל מסמך ומסמך בתיק, אלא אם מדובר בחוות דעת מטעם המבוטח. כמו כן, בית הדין אישר כי הוועדה אינה כפופה לחוזרי המוסד לביטוח לאומי, שכן הרכבה מורכב ממומחים רפואיים שאינם עובדי המוסד. **מסקנה משפטית וחידושים:** * **היקף הביקורת השיפוטית לאחר פסק דין מחזיר:** בית הדין שב וקבע כי ביקורתו השיפוטית על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מחזיר מוגבלת לבחינת השאלה האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. * **חובת הוועדה לקיים פסק דין קודם:** בית הדין הדגיש את החשיבות המכרעת של קיום מדויק ומלא של הוראות פסק דין קודם. * **הגבולות בין שיקול דעת רפואי לטעות משפטית:** פסק הדין מבהיר שוב כי בית הדין אינו מתערב בקביעות רפואיות טהורות, אלא רק כאשר קיימת טעות משפטית, חריגה מסמכות, הסתמכות על שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת. * **חשיבות העלאת טענות בפני הוועדה:** הדגש על כך שהוועדה אינה מחויבת לדון בליקוי שלא נטען בפניה, מדגיש את חשיבות ההתנהלות הפרוצדורלית של המבוטח בפני הוועדות הרפואיות. * **אי כפיפות הוועדה לחוזרי המוסד:** חידוש מרכזי, אשר חוזר על עצמו בפסיקות רבות, הוא ההבהרה כי הוועדה הרפואית לעררים, המורכבת ממומחים שאינם עובדי המוסד, אינה כפופה לחוזרי המוסד, וההחלטה הרפואית נתונה לשיקול דעתם המקצועי. * **התמודדות עם תלונות סובייקטיביות (טנטון):** בעוד שהמערערת ניסתה לבסס את טענתה על קשר סיבתי גם לפגיעות קלות, בית הדין, כמו גם הוועדה, התבססו על ממצאים אובייקטיביים (בדיקת שמיעה תקינה, היעדר ממצא נוירולוגי) לקביעת העדר קשר סיבתי. **סוף דבר:** בית הדין דחה את הערעור, תוך שהוא מותיר על כנו את החלטת הוועדה הרפואית לעררים, מאחר שלא מצא פגם משפטי בהחלטתה. לא ניתן צו להוצאות, מטעמי חיסכון בפלג.

חקיקה מקושרת

חוק הביטוח הלאומי

ב"ל 52191-08-24 תמר נפתלי נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (26.8.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית