בג"צ 982/04

תקציר

מדובר בפסק דין בעתירה לביטול החלטה של בית דין רבני אזורי שאסרה על אישה, העותרת, להינשא לגבר אחר, העותר, לאחר גירושיה. ההחלטה התבססה על הודאה לכאורה, שלא נכחה בפרוטוקול הדיון, כי העותר שכב עם העותר, וכן על צילומים ועדויות של עדים שלא היו קיימים. העותרת גם לא נכחה בדיוני בית המשפט המחוזי ולא ניתנה לה הזדמנות להציג את טענותיה או ראיותיה. פסק הדין מצדד בעותרת, מבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ואת החלטות בית הדין לעררים שבאו בעקבותיה המאשרות אותה, בנימוק של פגיעה בכללי הצדק הטבעי, וטעויות יסודיות בהנמקה המקורית ובתשתית העובדתית של החלטת בית הדין האזורי. פסק הדין מדגיש כי החלטה האוסרת על אדם להינשא משפיעה באופן משמעותי לא רק על האדם המעורב אלא גם על בן זוגו הפוטנציאלי, ולכן יש לקבל אותה בנוכחות שני הצדדים ולתת להם הזדמנות לטעון את טענותיהם. כמו כן, פסק הדין מציין תקשורת במעמד צד אחד בין שופטי בית הדין לעררים לבין בית המשפט המחוזי, וכן שינויים בנימוקים שהוצגו בהחלטת הבהרה של נשיא בית הדין המחוזי, כעילות נוספות לביטול ההחלטה. התוצאה היא כי ההחלטה האוסרת על העותרים להינשא זה לזו בטלה, והעניין, אם יוגש ערעור, צריך להידון בפני הרכב אחר של בית הדין הרבני האזורי.