תפ"ח 856/05

תקציר

בית המשפט דחה את טענותיהם המקדמיות של הנאשמים בדבר פגם שנפל בכתב האישום, למעט מתן אפשרות לתיקון כתב האישום להוסיף הפניה לסעיף 23 לחוק העונשין. הנאשמים טענו כי כתב האישום לוקה בחוסר בהירות ופירוט, וכי אין בו כדי לבסס את אחריותם לעבירות מס. בית המשפט מצא כי כתב האישום מפורט דיו, וכי הכוונה מאחורי העבירות תוכח במהלך המשפט. עוד נמצא כי תורת האיברים, שלטענת הנאשמים הייתה צריכה להיות מוזכרת בכתב האישום, אינה זקוקה להתייחסות בכתב האישום עצמו. גם בקשת הנאשמים להפריד את משפטם מהאחרים ולהעבירו להרכב אחר, או לחילופין לפסול את ההרכב הנוכחי, נדחתה. בית המשפט מצא כי אישור הסדרי טיעון לנאשמים אחרים לא יצר חשש ממשי למשוא פנים במשפט הנאשמים הנוכחי, מה גם שדברי בית המשפט ביחס לאותם נאשמים לא נגעו למעשיהם של הנאשמים הנוכחיים. עוד הדגישה השופטת כי לשופט יש זכות וחובה לשבת במשפט אלא אם קיימות סיבות מוצדקות לפסילה, וכי אין די בתחושות הסובייקטיביות של הנאשמים למשוא פנים לצורך פסילה. ההחלטה לדחות את בקשות הנאשמים התקבלה מבלי לפגוע בזכותם לערער, אולם הערעור לא יעצור את המשפט. בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי להביא לסיומו המהיר של המשפט המורכב.