רע"ב 979/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא כי בקשת המבקש לשחרור מוקדם ממאסר נדחית. החלטה זו מתבססת על המלצת הגורמים המקצועיים, לרבות הוועדה הרב-תחומית להערכת מסוכנות של עברייני מין (מב"ן), שלחוות דעתה משקל רב. בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר קבע תחילה כי יש לבחון מחדש את עניינו של המבקש על ידי הגורמים המקצועיים, הסכים בסופו של דבר עם דעת הרוב כי שחרור מוקדם אינו ראוי במקרה זה. המבקש, אסיר שהורשע בעבירות מין, טען לשחרורו המוקדם בנימוק של שילובו בתוכנית טיפולית. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות בית המשפט לעניינים מנהליים וועדת השחרורים, אשר שקלו שתיהן לעומק את טענות המבקש, לרבות חוות דעת של מומחים שבחנו את עניינו. עוד צוין בפסק הדין כי המשך הכחשתו של המבקש את העבירות היווה גורם משמעותי בהחלטה לשלול את שחרורו המוקדם, אך לא זו הייתה הסיבה היחידה. כן נלקחו בחשבון גורמים נוספים, כגון נסיבות העבירות, אישיותו של המבקש ונסיבות אישיות. השופטת מציעה אמנם למב"ן לבחון מחדש את עמדתה המקצועית בסוגיית השלילה כחסם לטיפול ולשחרור מוקדם, אך אין בכך כדי לשנות את תוצאת המקרה הנוכחי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.