ע"ע 1367/01

תקציר

פסק הדין דוחה הן את ערעורי העובד והן את ערעורי המעסיק, למעט כמה חריגים. העובד טען כי עליו לקבל פיצויי פיטורים ופיצוי בגין שכר שלא שולם במועד, ובית הדין האזורי הסכים לכך, פסק להם את השכר אך הפחית את הפיצוי ב-50%. ערכאת הערעור מסכימה כי פיצויי הפיטורים ראויים אך מפחיתה אותם עוד יותר, ל-3% לחודש, תוך ציון התקופה הארוכה שחלפה מאז הוגשה התביעה והמחלוקות על השכר הקובע כנימוקים להחלטה זו. עוד קובע בית הדין כי העובד אינו זכאי לכל פיצוי הלנת שכר, בשל מחלוקת כנה על תקופת העסקתו של העובד. בית הדין מצדד בעובד באשר למועד סיום העסקתו, מסרב לבטל את החלטת בית הדין האזורי בעניין זה, וקובע כי יש לחשב את זכאותו של העובד לתשלומים שונים ממועד החמצת כל תשלום, ולא ממועד סיום יחסי העבודה. עוד טענה העובדת כי פיטוריה נעשו בחוסר תום לב, אך בית הדין אינו מוצא כל ראיה לכך ומסכים עם קביעת בית הדין האזורי כי הפיטורים היו כדין. כל צד אחראי לעלויות שלו.