בג"צ 106/24

תקציר

במקרה זה, הוגשה עתירה על ידי מפעיל בית הדין אוצר בנוגע לקריטריונים לחלוקת כספי תמיכה על ידי משרד הדתות בשנת השמיטה 2021-2022. בעתירה נטען כי תנאי הסף המחייב מוסדות להתקשר עם עשרה חקלאים לפחות אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית, הקובעת כי תוצרת חקלאית בתקופת השמיטה היא חסרת בעלים ואין לרכוש אותה מחקלאים. למרות שהגיש הערות בשלב ההתייעצות הציבורית, טען העותר כי התעלמו מהן. לאחר שלא עמדה בקריטריונים, בקשתה לתמיכה נדחתה. ניסיונות לפתור את הנושא באמצעות התכתבות עם המשרד לא צלחו, שכן המשרד נימק גיבוי הלכתי לתנאים והצהיר כי לא יבוצעו שינויים במחזור הנוכחי. עתירה הוגשה לאחר שהכספים כבר הוקצו, בטענה לפגיעה בעקרונות השוויון, שכן מוסדות המצייתים לנהלים הלכתיים היו מקופחים. עם זאת, העתירה נדחתה בשל עיכובים משמעותיים בהגשה – כשנתיים וחצי לאחר פרסום הקריטריונים – ומשום שהכספים כבר חולקו, מה שהופך כל היפוך למורכב ועלול להזיק למקבלי העתירה. המשרד הביע נכונות לשקול שינויים לשנת השמיטה הבאה, אך לא הוטלו הוצאות על העותר. החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של פעולה משפטית בזמן וציות פרוצדורלי בסכסוכים כאלה.