דב"ע מח/174 - 3

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט, המשיב, מהנדס במקצועו, עבד בחברה המערערת על פי חוזה עבודה אישי מדצמבר 1981 ועד להתפטרותו בדצמבר 1983. הסוגיה המרכזית הייתה האם המשיב זכאי לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו עקב שחיקה משמעותית בשכרו, שהיה צמוד לדולר, ולא הותאם כמובטח. חרף טענת המערערת כי המשיב עזב לטובת עבודה במקום אחר, אישר בית הדין את הקביעה העובדתית לפיה ההתפטרות נבעה מהרעת תנאי העבודה. בית הדין ציין כי המשיב הבהיר למערער את תלונותיו בנוגע להבטחות השכר שלא מומשו. המשיב ביקש שוב ושוב התאמות שכר מהנהלת המערערת, דבר המעיד על חוסר שביעות רצונו וכוונתו להתפטר אם לא ימולאו התנאים. הראיות הראו כי המערערת לא תיקנה את המצב, דבר שהוביל לשחיקה משמעותית בשכרו של המשיב. לפיכך פסק בית המשפט לטובת המשיב וזיכה אותו בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. בנוסף, נדחתה תביעתו שכנגד של המערער לתשלום במקום הודעה מוקדמת מאחר שהמשיב ניסה למלא את תקופת ההודעה המוקדמת אך נמנע ממנו להמשיך בתפקידו בשל מעשיו של המערער. משכך, דחה בית המשפט את ערעור החברה ופסק למשיבה הוצאות משפט.