ה"פ 1672-11-14

תקציר

המבקשים והמשיב היו מעורבים בסכסוך מקרקעין על רקע עיקול והסכם מכר לאחר מכן של דירה. על פי פסק הדין, היה על המבקשים לשלם למשיב 45,000 ₪ בתשלומים חודשיים, כאשר הסכם המכר יבוטל אם מלוא הסכום לא ישולם בתוך 15 חודשים. עם זאת, שעבוד על נכסי המבקשים לא איפשר להם להשלים את התשלום במועד. בתקופה זו הוגבל על המבקשים להעביר את הכספים למשיב, אשר הוסר לאחר שהושג הסדר פשרה. לאחר מכן שילמו המבקשים מיד את יתרת הסכום. בית המשפט קבע כי יש להחריג את תקופת העיקול מתקופת התשלום בת 15 החודשים וכי המבקשים מילאו את חובם בכך ששילמו את יתרת החוב בהקדם האפשרי. באשר לסכום ששולם, מצא בית המשפט כי המבקשים שילמו ביתר עד יולי 1995 וכי הפיגור החל להצטבר מאוגוסט 1995. לאחר חישוב הריבית, מצא בית המשפט כי תשלומי המבקשים היו למעשה במועדם, עם חריגה זניחה בלבד בסכום החייב. עוד צוין, כי המשיב לא העלה כל טענה בנוגע לתשלומים במשך למעלה מ-13 שנים, ואף השמיט את הדירה המדוברת מרישומי נכסיו בהליכי פשיטת רגל, דבר המעיד על חוסר זכויותיו בנכס. בית המשפט התייחס לטענות המשיב בעניין התיישנות ושיהוי, וקבע כי מאז מתן פסק הדין בשנת 1995 והתביעה שהוגשה בשנת 2014, לא חרגה תקופת ההתיישנות בת 25 השנים על פסקי דין. עוד קבע בית המשפט כי טענת השיהוי אינה תקפה, שכן המשיב לא הוכיח כי שיהוי המבקשים שיקף ויתור על זכויותיהם, או כי פגע בעמדת המשיב. זאת ועוד, טענת המבקשים התבססה על זכות, הנוטה לגבור על כל טיעון שיהוי. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת המבקשים, וקבע כי הם מילאו את חובותיהם כפי שנקבעו בפסק הדין משנת 1995 ולכן זכאים להירשם כבעלים של הדירה. המשיב חויב לשאת בהוצאות המבקשים ובהוצאות עורך דין מחול, בסך 26,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן שלא בפניו ביום 17.6.2015.