עמ"ש 2219-06-12

תקציר

פסק הדין מפרט את הקריטריונים להכרה בידועים בציבור בישראל ואת הפרמטרים לקביעת כוונתם של זוגות אלה לחלוק בנכסים, לרבות משך הקשר, שותפויות עסקיות וגידול ילדים. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי המערער והמשיב היו ידועים בציבור מזה כעשרים שנה וכי מספר גורמים הצביעו על כוונתם לחלוק בנכסים. אלה כללו את עסקיהם המשותפים, האמון ההדדי וגידול בנו של המשיב יחד. פסק הדין דן גם במשקל שניתן להתנהגותם ומהימנותם של הצדדים, ובמיוחד לחוסר תום הלב של המשיב. בית המשפט קבע כי חזקת השיתוף צריכה לחול על שלוש הדירות שנרכשו במהלך היחסים, ללא קשר לסטטוס הרישום שלהן, בשל משך החיים המשותפים, השיתוף הכלכלי ואופי הנכסים כדירות מגורים או להשקעה. פסק הדין ממליץ לקבל את הערעור, להכריז על הדירות כבעלות משותפת ולפסוק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למערערת. השופט ישעיהו שנלר והשופט ד"ר קובי ורדי הסכימו עם חוות דעתה המקיפה של השופטת רות לב הר שרון.