ת"א 34558-10-17

תקציר

לתובעים ולנתבע הסכם חכירה על חלקת אדמה ועל הבניין עליה. התובעים הם הבעלים של 16% מהקרקע, בעוד הנתבע חוכר מהם את הקרקע והבניין ומשכיר אותה כבית אבות. מחלוקת על דמי השכירות הובילה את התובעים להגיש תביעה לפירוק, אשר נדחתה מאוחר יותר. דמי השכירות הושארו להכרעת שמאי, שהחליט על תעריף חודשי של 19,008 שקל. התובעים דרשו סכום זה עבור התקופה שבין ינואר 2016 לספטמבר 2017, אך הנתבעת סירבה לשלם, בנימוקים שונים. בית המשפט פסק לטובת התובעים והורה לנתבעת לשלם 204,188 ₪, שהם היתרה לאחר תשלומים חלקיים, בתוספת ריבית והוצאות משפט, בסך כולל של 231,038 ₪. סכום זה יצורף וישולם בהתאם לחוק. ההחלטה התקבלה על בסיס מספר גורמים: בעלותם של התובעים ב-16% מהקרקע ומהבניין, הערכתו הבלתי משוחדת של השמאי, השקעת הנתבע בשיפוץ הבניין ועקרון תום הלב. זה האחרון השפיע על החלטת השופט להפחית מעט את דמי השכירות לתקופה שבה הבניין עבר שיפוץ, תוך הכרה בירידה בתפוסת בתקופה זו.