תא"מ 4877-07-19

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה הייתה האם העירייה התרשלה בכל הנוגע להליכי גביית הארנונה, באופן שיהווה הגנה לאי תשלום הנתבעים. העירייה טענה כי שליחת הודעת מס אינה תנאי מוקדם להטלת מס על אזרחים, והשופט דחה זאת. השופטת דחתה גם את טענת העירייה כי שלחה הודעות חיוב לשנים 2010 עד 2012, שכן לא היו ראיות לכך, ולכן החיוב בגין תקופה זו היה רטרואקטיבי וחסר תוקף. השופטת קבעה כי העירייה שלחה הודעות חיוב לשנים 2013 עד 2015, וכי אלה נשלחו לכתובת הנכונה, במילוי חובתה. באשר לטענת הנתבעים כי ניסו להסדיר את חובם הארנונה בשנת 2017, מצאה השופטת כי טענתם אמינה. השופט הגיע למסקנה כי העירייה התרשלה במקרה זה, שכן היא סיפקה רק שובר תשלום עבור חלק מהחוב של הנכס. עם זאת, השופט לא קיבל את טענת הנתבעים כי עליהם לשלם סכום מוזל, שכן מדובר בספקולציה. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים בדבר סיווג שגוי של רכושם, שכן היה מקום לטפל בכך בהליך אחר. בסך הכל, השופט מצא כי כל צד הצליח באופן חלקי בטיעוניו, ולכן על כל צד לשאת בהוצאותיו. העירייה הונחתה להגיש בתוך 30 יום פסק דין לסכום החתום של הארנונה לשנים 2013–2015, בתוספת הפרשי הצמדה בלבד.