ת"פ 23020-01-16

תקציר

פסק דין זה דן בשלוש סוגיות. שתי הסוגיות הראשונות הועלו על ידי בא כוח הנאשם מס' 2 בבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי. הסוגיה הראשונה נוגעת לחקירת נסיבות האירוע סמוך למחסום קלנדיה, שבו נהרג צעיר פלסטיני. הנתבע ביקש לקבל שני מסמכים הקשורים לאירוע זה, בטענה שיש בהם כדי לבסס טענת אכיפה בררנית. השופט דחה את הבקשה, בנימוק שהחיסיון של תחקירים צבאיים מוגן בחוק, וציין כי עניינם של הנאשמים אינו נופל בגדר החריגים הקבועים בחוק. הסוגיה השנייה נוגעת לחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) שהחליט שלא להעמיד לדין את אל"מ שומר בגין מעורבותו בתקרית בקלנדיה. השופט החליט לדחות את הבקשה לחוות הדעת, שכן נסיבות מעורבותם של הנאשמים באירוע הנדון אינן קשורות להוראות הפתיחה באש ולנוהל מעצר חשוד. יתר על כן, השופט הטיל ספק בהשוואה בין החלטות הנוגעות להעמדה לדין במערכת המשפט הצבאית לבין החלטות מקבילות במערכת האזרחית. הסוגיה השלישית שנידונה בפסק הדין נוגעת לסרטון שהורד ממצלמת אבטחה בתחנה המרכזית בבאר שבע, שתיעד את האירוע. בא כוח הנאשמים התנגד לקבילותו כראיה, אך השופט פסק לטובת התביעה וקיבל את הסרטון כראיה. השופט ביסס את החלטתו על הודאתם הקודמת של הנאשמים באמינות הסרטון ועל זיהויים בו. כמו כן, השופט טען כי הסרטון אינו פוגע בזכות כלשהי לפרטיות וכי תפיסתו נופלת בגדר החריגים המאפשרים חיפוש ללא צו שיפוטי. השופט הדגיש כי החלטה זו בדבר קבילות אינה מצביעה על משקלן של הראיות, שייקבע בהמשך. בנוסף, התייחס השופט לטעות סופר בהחלטה קודמת והבהיר את ההחלטה הנכונה בנוגע לתחקיר הצבאי. פסק הדין נחתם בציון כי ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים ונחתמה ומתוארכת בהתאם.