עב"ל 28897-05-20

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי המערערת לא הצליחה לבסס תשתית עובדתית לטענת מיקרוטראומה או מחלת מקצוע. כדי להוכיח מיקרוטראומה יש להראות תנועות חוזרות ונשנות לאורך פרקי זמן משמעותיים, דרישה שהמערער לא עמד בה שכן עבודתו במחשב כללה משימות מגוונות ללא פעולות חוזרות ונשנות ממושכות. למרות שעבד לעתים קרובות מול מחשב, המשימות שלו לא הדגימו את סוג הפעילות העקבית הדרושה כדי לטעון למיקרוטראומה. יתר על כן, טענתו למחלת מקצוע לא נתמכת; הוא לא פירט נימוקים או ראיות ספציפיים לעמדתו בבית המשפט המחוזי, ולמעשה זנח טענה זו. תקדימים משפטיים קודמים חייבו תובעים להוכיח כי תנאי עבודתם עומדים בקריטריונים ספציפיים למחלת מקצוע, והמערער לא הביא ראיות ללחץ עצבי ממושך או מונוטוניות בעבודתו התואמים את תסמונת התעלה הקרפלית או תנאים אחרים המכוסים תחת פריטים משפטיים ספציפיים. בית המשפט הדגיש כי התביעה בגין מחלת מקצוע לוקה בחסר פרוצדורלי ומהותי, שכן לא התקיימו התנאים בסעיף 13 או בסעיף 26. כתוצאה מכך, פסק דינו של בית הדין האזורי אושר פה אחד מבלי שנפסקו הוצאות.