ת"צ 58855-09-16

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר תובענה ייצוגית בשם מי שרכש "שוברי רכישה" מאתרי האינטרנט של המשיבות, בליגם וגרופון, עם תקופת תוקף של פחות מחמש שנים, החל מיום 1.7.2014. המבקשים טענו כי השוברים נופלים תחת הגדרת "סימן רכישה" בחוק הגנת הצרכן, הדורש תקופת תוקף מינימלית של חמש שנים. המחלוקת העיקרית הייתה האם השוברים שמכרו המשיבים מהווים "סימן רכישה", כהגדרתו בחוק. בית המשפט מצא כי השוברים שנרכשו בכסף, כמתואר בבקשה, היו ככל הנראה "סימני רכישה", וקיים סיכוי סביר כי פרשנותם של המבקשים לחוק תתקבל. בית המשפט גם דן ודחה טענות שונות שהעלו המשיבים, ובכלל זה כי השוברים שהם מנפיקים אינם "סימני קנייה" אלא "תלושים", וכי קבלת פרשנותם של המבקשים תסכל את המודל העסקי שלהם. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענת המבקשים מעוררת שאלות משותפות מהותיות של דין ועובדה, ואישר את התובענה הייצוגית. הקבוצה כללה את כל מי שרכש מהמשיבים "שוברי רכישה" עם תקופת תוקף של פחות מחמש שנים, החל מיום 1.7.2014. המבקשים הוגדרו כתובעים מייצגים, והסעד הנתבע היה סעד כספי וצווי מניעה בגין הפרת חובה חקוקה. המשיבים חויבו לשלם לכל אחד מהמבקשים 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.