ת"פ 293-04-10

תקציר

במקרה זה הואשם הנאשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אותה ביצע לכאורה לצד שותף בשם אלכסנדר בוגוסלבסקי. לאחר משא ומתן שנמשך מספר חודשים, הגיע הנאשם להסדר טיעון בו הודה בכתב האישום המתוקן. עם זאת, בעקבות הכרעת הדין בעניינו הנפרד של אלכסנדר – שם זוכה מהאישום העיקרי של חבלה בנסיבות מחמירות והורשע בעבירה הפחותה של גרימת חבלה חמורה – ביקש הנאשם לחזור בו מהודאתו. ההגנה טענה כי הנאשם הודה תחת הרושם שאלכסנדר יורשע באותה עבירה, וכי כעת הוא חש שאין זה צודק מצדו לשאת באחריות גדולה יותר. השופט, לאחר שיקול דעת מעמיק, דחה את הבקשה, בנימוק של היעדר פגמים בהודאת הנאשם והיעדר נימוקים משכנעים לאפשר פסילה. ניסיונו של הנאשם להמעיט בחלקו ולהסיט את האשמה אל שותפו לא היווה חזרה בו מהודאתו. יתר על כן, השופט ציין כי הנאשם אישר בעבר את הודאתו במשפטו של אלכסנדר. השופט הגיע למסקנה כי המניע של הנאשם לא היה להוכיח את חפותו אלא לתקן את כתב האישום כך שיתאים לזה של שותפו לפשע, וזו אינה סיבה מוצדקת לאפשר חזרה בו מההודאה. השופט הדגיש כי הנסיבות אינן מצדיקות שיקול דעת מיוחד ואישר מחדש את תוקפה של הודאת הנאשם, תוך שמירה על הסדר הטיעון. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 27.6.2011.