ב"ל 58522-12-20

תקציר

התובע, שפוטר מתפקידו כאב בית בבית ספר, טען כי חילופי דברים עם מנהלת משאבי אנוש בעירייה, גב' סלע, גרמו לו לעוגמת נפש יוצאת דופן, והיוו אירוע מיוחד על פי החוק הישראלי המזכה אותו בפיצוי עובדים. השיחה המדוברת נסובה סביב הצבתו של התובע בתפקיד חדש והסכסוך הקודם שלו עם מנהל בית הספר. בית המשפט מצא כי השיחה לא הייתה חריגה או בלתי צפויה והייתה המשך לדיונים קודמים הקשורים לסיום עבודתה של התובעת בבית הספר. עוד קבע בית המשפט כי דבריה של גב' סלע לא היו קשים או פוגעניים ולא היוו אירוע מיוחד בשגרת העבודה הרגילה. זאת ועוד, בית המשפט לא השתכנע כי עוגמת הנפש של התובע נגרמה בעקבות דבריה של הגב' סלע, וציין כי תחושות האכזבה והתסכול שלו היו קיימות במשך חודשים לפני השיחה. ככלל, מהראיות עולה כי התובעת כבר הייתה כועסת ונסערת עוד לפני המפגש עם גב' סלע. לבסוף, בית הדין מצא כי תחושותיו הסובייקטיביות של התובע בעקבות השיחה אינן מתיישבות עם ראיות חיצוניות ואובייקטיביות, ועל כן תביעתו לפיצוי העובד נדחתה.