ת"א 26269-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 – הבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי** **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט, סגן הנשיא דב גוטליב) מתמודדת עם בקשת תובע להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בנוגע לנכויות שנגרמו לו בשתי תאונות דרכים. הסוגיה המרכזית היא יישום סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), הקובע את התנאים שבהם ניתן להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל. **עקרונות משפטיים מרכזיים בפסיקה** 1. **פרשנות מצמצמת של סעיף 6ב':** פסיקת בית המשפט חוזרת על ההלכה המבוססת כי סעיף 6ב' לחוק נועד למקרים מיוחדים וחריגים בלבד, הדורשים "טעם מיוחד שיירשם" לשם עשיית צדק (כפי שנקבע בפסק דין ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עבדול אחמד). גישה זו מבטאת את הרצון לשמור על אמינותן ויציבותן של קביעות המל"ל, שהן גוף מקצועי המוסמך לקבוע נכויות. 2. **נסיבות חריגות המצדיקות היתר:** בית המשפט מפרט את הנסיבות העיקריות שבהן ניתן לשקול היתר להבאת ראיות לסתור: * **פגם משפטי חמור בעבודת הוועדה:** לא כל פגם עשוי להצדיק סתירה, אלא רק פגם מהותי בעל השפעה על קביעת הנכות (כפי שנקבע ברע"א (מחוזי מרכז) 10044-10-15 בצלאל נעים נ' אלמירה איפראימוב). * **שינוי עובדתי מהותי במצבו של הנפגע:** שינוי משמעותי במצב הרפואי שלא היה ידוע לוועדה, או פוטנציאל ממשי לשינוי כזה (כפי שנקבע ברע"א 4396/13 פלוני נ' הפול חברה לביטוח בע"מ). * **מידע רלוונטי שלא עמד לנגד עיני הוועדה:** מידע חדש ומשמעותי שאלמלא היה חסר, היה עשוי להשפיע על החלטת הוועדה (רע"א 7950/19 פלוני נ' פלוני). 3. **חוסר די בכך שקיים פער בדעות:** הפסיקה מדגישה כי לא די בהצבעה על פער בין עמדת מומחה מטעם התובע לבין קביעת המל"ל, או אף פער ניכר בין קביעות של דרגי ועדות שונים במל"ל, כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור (רע"א 683/19 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית; ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' עבדול אחמד). הנחת היסוד היא שקיימת מגוון דעות רפואיות. 4. **הבחנה בין שינוי אפשרי לשינוי ממשי:** אין להתיר סתירה על בסיס אפשרות עתידית להחמרת מצב, אלא נדרש שינוי מהותי שכבר התרחש או פוטנציאל אמיתי וממשי לכך (ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית). **יישום העקרונות על מקרה התובע** השופט דב גוטליב בחן את בקשת התובע על רקע העקרונות הללו, והגיע להחלטות שונות ביחס לשתי התאונות ולמחלוקות הרפואיות השונות: **א. קביעת המל"ל בתחום האורתופדיה (עמוד שדרה מותני) – התאונה הראשונה:** * **הטענה:** התובע טען כי בדיקת CT מיום 3.9.23, שהצביעה על בלטי דיסק, לא עמדה בפני הוועדה. * **הכרעת בית המשפט:** הבקשה נדחית. השופט קבע כי גם אם הבדיקה לא עמדה בפני הוועדה, הדבר אינו משפיע מהותית על קביעתה. נימוק מרכזי לכך הוא שהוועדה קבעה "ללא הגבלה בטווחי של גב תחתון". בהיעדר מגבלות תנועה, שהן הבסיס לקביעת נכות אורתופדית בעמוד השדרה, לא היה מקום לקבוע נכות, ובדיקת הדמיה נוספת לא הייתה משנה זאת. * **חיזוק מהותי:** בית המשפט אף הצביע על כך שאותה בדיקת CT, גם כשהובאה בפני ועדת ערר שדנה בתאונה השנייה, לא הובילה לקביעת נכות כאשר לא נמצאו ממצאים קליניים (הגבלות תנועה). ממילא, לא היה מקום לקבוע נכות בתאונה הראשונה. **ב. קביעת המל"ל בתחום האורתופדיה (כף יד) – התאונה השנייה:** * **הטענה:** התובע מבקש לסתור עקב שינוי מהותי במצבו, לרבות ניתוח אורתופדי בכף היד. * **הכרעת בית המשפט:** הבקשה מתקבלת. בית המשפט מצא כי התובע עבר טיפולים ניתוחיים משמעותיים לאחר קביעת הוועדה (טנוארתרוליזיס ושיחזור גיד). * **החידוש המשפטי/העיקרון המיושם:** עצם הצורך בהתערבות ניתוחית משמעותית לאחר קביעת הוועדה, מהווה אירוע המצביע על החמרה ב"מצבו הקליני" של התובע. החמרה זו, גם אם לא תוביל בהכרח לשינוי בדרגת הנכות הסופית, מהווה "שינוי מהותי במצב הנפגע" או "פוטנציאל אמיתי וממשי לשינוי מהותי במצב הרפואי", כפי שהוגדרו בפסיקה. לפיכך, הצדק מחייב בחינה מחודשת על ידי מומחה מטעם בית המשפט. **ג. קביעת המל"ל בנוגע לפגיעה בכף רגל – התאונה השנייה:** * **הטענה:** התובע ביקש לסתור עקב היעדר התייחסות לפגיעה בכף רגלו. * **הכרעת בית המשפט:** הבקשה נדחית. בית המשפט קבע כי הפגיעה כן נידונה בוועדה, ונקבע כי איחוי השבר היה תקין ללא דפורמציה משמעותית, ולכן נדחה הערר. בקשת התובע במובן זה לא הייתה ברורה, ולכן נדחתה. **ד. קביעת המל"ל בתחום הכירורגיה הפלסטית (צלקת) – התאונה השנייה:** * **הטענה:** התובע מבקש לסתור עקב שינוי במצבו, לרבות טיפולים כירורגיים בצלקות. * **הכרעת בית המשפט:** הבקשה מתקבלת. בית המשפט מצא כי התובע מטופל במכון כאב בשל כאבים הקשורים בצלקת, כולל טיפולים מתקדמים כגון חוסם עצבי והזרקות, ואף אובחן כסובל מ-KELOID PAIN. * **חיזוק משמעותי וחידוש (הקשור לנימוק):** * **שינוי עובדתי מהותי:** הטיפולים והאבחנות הללו בוצעו לאחר קביעת הוועדה, מה שמעיד על החמרה שלא הייתה ידועה לוועדה. * **פער נימוקי משמעותי:** בנוסף, בית המשפט התייחס לפער ניכר בין קביעת הוועדה (5% נכות) לבין קביעת מומחה פלסטיקה של המל"ל (15% נכות). אמנם הפסיקה קבעה כי פער כשלעצמו אינו תמיד עילה לסתירה, אך במקרה זה, הוועדה "לא קיבלה חוות דעת כירורג לענין צלקות" מבלי לספק נימוק מפורט וברור להפחתה הדרסטית. בהיעדר נימוק ברור, לא ניתן היה לבחון את תהליך קבלת ההחלטות של הוועדה, דבר המהווה חיזוק לבקשת הסתירה (כפי שעולה מת"א (שלום פ"ת) 17947-09-24 פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). **סוף דבר ומינוי מומחים** 20. **ההחלטה המעשית:** בית המשפט החליט להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל **ביחס לתאונה השנייה בלבד**, וספציפית בנוגע לפגיעה בכף היד (אורתופדיה) ולצלקת (כירורגיה פלסטית). 21. **דחיית בקשות אחרות:** נדחתה בקשת הסתירה בנוגע לאורתופדיה בעמוד השדרה (תאונה ראשונה) ובנוגע לפגיעת כף רגל (תאונה שנייה). 22. **מינוי מומחים מטעם בית המשפט:** כחלק מההחלטה להתיר הבאת ראיות לסתור, מונו מומחים בתחומי האורתופדיה והכירורגיה הפלסטית. מטרת המומחים היא לבדוק את התובע ולחוות דעתם האם נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונות, ובכך לסייע לבית המשפט בקביעת הפיצויים. 23. **היבטים דיוניים:** נקבע כי הנתבעת (הפול) תישא בשכר טרחת המומחים כאמצעי מימון ביניים, ונקבעו לוחות זמנים להגשת תחשיבי נזק לאחר קבלת חוות דעת המומחים. **סיכום והשפעה** החלטה זו מדגימה את האופן שבו בית המשפט מיישם את העקרונות המחמירים של סעיף 6ב' לחוק, אך גם את נכונותו להעניק סעד כאשר מתקיימים התנאים החריגים. ההתמקדות ב"שינוי מהותי במצב" וב"מידע רלוונטי שלא עמד לנגד עיני הוועדה" באה לידי ביטוי בחיוב הניתוחים בכף היד ובטיפולים המתקדמים בצלקת. בנוסף, ההתייחסות לפער הנימוקי המשמעותי בנוגע לצלקת מרחיבה את הפרשנות המקובלת לגבי פערים בין קביעות, ורואה בכך עילה לסתירה כאשר אין הצדקה מספקת להפחתה דרסטית. ההחלטה על מינוי מומחים מטעם בית המשפט מחזקת את הגישה הדיונית של בית המשפט במקרים אלו, במטרה להגיע להכרעה צודקת ומבוססת.