ת"פ 15707-04-23

תקציר

נראה כי גזר הדין המדובר קשור לשורה של עבירות שביצע נאשם, בהן פריצה, גניבה, הסגת גבול והחזקת סמים. השופט פותח בדיון במסגרת המשפטית ובעקרון ההלימה, המנחה את חומרת העונש בהתאם לפרטי העבירה והנסיבות הסובבות אותה. השופט מדגיש את ההשפעות המזיקות של העבירות על תחושת הביטחון, הפרטיות והרכוש של הקורבנות הבודדים, כמו גם את ההשפעה החברתית הרחבה יותר. מושם דגש על הנזק הנפשי והחרדה הנגרמים מפשעים אלה, במיוחד כאשר הם מבוצעים בחללי מגורים. השופט דן גם בחומרת עבירות הסמים והשפעתן על שלום הציבור ובריאותו, במיוחד כאשר מדובר בהרואין. בהתייחס למקרה הנדון, השופט קובע כי טווח הענישה המתאים הוא 12-24 חודשים, בהתחשב באופי העבירות ובנסיבות ביצוען. בהערכת הענישה בטווח זה, השופטת לוקחת בחשבון גורמים כגון עברה הפלילי של הנאשמת, היעדר הרתעה מפני עונשים קודמים ונכונותה לעבור שיקום. השופטת מציינת את הודאת הנאשמת ואת החיסכון בזמן השיפוטי, כמו גם את תקופת המעצר שכבר ריצתה. כתוצאה מכך, השופט גוזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, בהתאמה לתקופת המאסר, לצד מאסר מותנה מצטבר של 4 חודשים וחודשיים מצטברים נוספים. בנוסף, השופט מטיל שני עונשי מאסר על תנאי של 4 חודשי מאסר כל אחד, המותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם ובהתנזרותו מעבירות רכוש וסמים. השופט מביע תקווה שהנאשמת תעבור שיקום מוצלח ומעודד אותה להישאר נקייה מסמים. פסק הדין מסתיים בהוצאת צווי הריסה למוצגים ומכיר בזכות הערעור.