עע"מ 5901/07

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על היתרי בנייה שניתנו לבנייה על חלקת אדמה בירושלים. המשיבה מס' 3 הגישה בקשה להיתרים והגישה מספר בקשות לחלוקת החלקה לשלושה מגרשים נפרדים ולבנייה עליהם. הבקשות אושרו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (המשיבה מס' 1) למרות התנגדויות המערערים מס' 1 ו-2, שטענו כי זכויותיהם כבעלי קרקע שכנים נפגעו. המערערת מס' 1 הייתה בעלת חלקה גובלת וטענה כי חלוקת החלקה לשלושה מגרשים אינה תקפה ללא רישום בפנקסי המקרקעין, ולכן חלקתם גובלת בכל שטחה של חלקה 90. עם זאת, בית המשפט מצא כי רק מגרש אחד משלושת המגרשים גובל בקניינה של המערערת מס' 1, ודי היה בהחלטת הוועדה להתלות את ההיתר למגרש זה כדי לקיים את זכויותיה של המערערת. עוד נקבע, כי המערערים מס' 1 לא הביאו ראיות מספיקות לזכויותיהם הנטענות בחלקה הגובלת. אשר למערערת מס' 2, הם טענו כי הם בעלי זכויות בחלקה 90 עצמה כיורשים, אך לא הביאו כל ראיה לתמיכה בטענה זו, וטענותיהם נדחו. בית המשפט מצא כי הוועדה פעלה על פי הנהלים הנכונים וכי טענות המערערים אינן תקפות. זאת ועוד, בקשת המערערים להביא ראיות נוספות בערעור נדחתה, שכן היא לא הוצגה במהלך ההשגות או המשפט. נוכח חוסר הצדק בטענות המערערים, נדחה ערעורם, והם חויבו בהוצאות כל אחד משלושת המשיבים.