ע"א 41729-10-11

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת המערערים, שהם שותפים עסקיים בניהול נגריה, לסעד הצהרתי לביטול כתב התחייבות והמחאה, בעקבות ניסיון עיקול של המשיב לו היו חייבים חוב. אף שבית משפט קמא הכיר בכך שהמכתב נחתם תחת לחץ כלכלי וכפייה, הוא סבר כי אין די בלחץ כדי לשלול מהמערערים את רצונם החופשי, מה גם שהם לא ניסו לעכב את העיקול או לבטל את ההתחייבות תוך זמן סביר לאחר הפסקת הכפייה. עוד קבע בית המשפט כי אחד המערערים אינו יכול להתכחש לחתימה על המסמך, למרות טענתו, שכן בתצהירו הראשוני נעשה שימוש בלשון רבים והיו לו הזדמנויות להבהיר. בנוסף, בית המשפט מצא את התנהגותם מתחמקת והגיע למסקנה כי הם לא פעלו באופן סביר בהתחשב בנסיבות. הערעור על ממצאים אלה נכשל, שכן בית המשפט סבור כי גרסתם של המערערים עצמם לאירועים תומכת בהכרעת הדין. השופטים מסכימים עם הנימוקים ודוחים את הערעור, תוך שהם מורים למערערים לשלם את הוצאות המשיב.