עת"מ 28901-02-10

תקציר

אזרחית ישראלית מרהט, שהייתה נשואה לתושב שטחים הרשום ברשות הפלסטינית, עתרה לשדרג את מעמדו של האחרון לתושב ארעי בישראל. בני הזוג הגישו בקשה לאיחוד משפחות בשנת 2001, אך זו עוכבה על ידי גורמי הביטחון, והבקשה לשדרוג נדחתה על ידי המשיב בשל החלטת ממשלה משנת 2002 שהקפיאה את הטיפול בבקשות חדשות של תושבי הרשות הפלסטינית. העותר טען כי הבקשה הוגשה לפני ההקפאה והעיכוב היה בלתי סביר, ולכן על המשיב לאשר את השדרוג מטעמים הומניטריים ומשום שמרכז חייהם היה בישראל. המשיב טען כי חוק הוראת השעה אוסר על שדרוג מעמד ליחידים בהליכים הדרגתיים כמו העותר, והחלטת הממשלה היא חוקתית. זאת ועוד, העותר נרשם במרשם האוכלוסין של האזור, ולפיכך נופל תחת ההגדרה של "תושב האזור". בית המשפט קבע כי השיהוי של גורמי הביטחון בטיפול בבקשה אינו בלתי סביר נוכח החלטת הממשלה, וחוק הוראת השעה חל על העותר, שנחשב בצדק לתושב האזור. לפיכך נדחתה העתירה לשדרוג המעמד, והעותרים חויבו בהוצאות בסך 10,000 ₪.