סע"ש 15836-02-18

תקציר

התובע, עובד זר, תבע את מעסיקו להטבות העסקה שונות. הסוגיות העיקריות היו זהות המעביד, היקף משרתו של התובע וגובה שכרו. בית הדין קבע כי הנתבע היה מעסיקו של התובע לאורך כל תקופת עבודתו. העסקתו של התובע החלה ביום 28.1.2015, ותפקידו כלל עבודה של 22 ימים בחודש בין השעות 7:00-15:30, עם הפסקה נוספת של חצי שעה, עד אפריל 2016. ממאי 2016 ועד לפיטוריו בנובמבר 2017 עבד בממוצע 13 ימים בחודש. שכרו היומי של התובע עמד על 140 ₪ עד אפריל 2016, 160 ₪ מאז ועד נובמבר 2017, ו-170 ₪ בימי עבודתו האחרונים. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 31,309 ₪ בגין הפרשי שכר מינימום; 3,780 שקל דמי הבראה; 2,940 שקל דמי חגים; 12,204 שקל עבור החזרי נסיעות; 1,720 שקל לפדיון חופשה שנתית; 5,696 שקל עבור הפרשות לפנסיה; 4,000 ש"ח בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העבודה; ו-7,500 שקל בגין אי מסירת תלושי שכר. הנתבעת נדרשה גם לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪.