ת"א 28335-08-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להורות לתובע להעמיד ערבות כספית להוצאות הנתבע במקרה של דחיית התביעה. ההחלטה מבוססת על תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המקנה לבית המשפט סמכות להורות על ערבות כזו. התקנה אמנם מפרטת את סמכותו של בית המשפט, אך אינה קובעת כדבר שבשגרה את הפקדת הערבות, בשל זכות הגישה החוקתית לערכאות והפגיעה הפוטנציאלית בזכות הקניין של התובע. חובת מתן ערבות מתקיימת בדרך כלל בשני מקרים: כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, או כאשר התובע אינו מוסר כתובת נכונה. שיקולים נוספים כוללים את מצבו הכלכלי של התובע, סיכויי הצלחת התביעה והתנהלות הצדדים. במקרה ספציפי זה, התובעת היא אזרחית ותושבת ישראל, אשר סיפקה כתובת עדכנית וראיות מספיקות לטענותיה. אין כל אינדיקציה לכך שלא תוכל להחזיר את הוצאות הנתבע אם התביעה תידחה. זאת ועוד, לא ניתן להכריע בשלב זה בתביעת התקיפה האלימה שהגיש התובע כנגד הנתבע, ושני הצדדים מציגים גרסאות סותרות לאירועים. ככלל, בית המשפט לא מצא הצדקה לבקשה ולא יחייב את התובע להפקיד ערבות. הנתבע חויב לשאת בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪ בתוך 30 יום.