ה"פ 30380-04-10

תקציר

במקרה הנוגע לעסקאות הנדל"ן והנאמנות, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב זכאי לשמור הערה האוסרת על עסקאות מקרקעין ללא הסכמתו. עיקרו של התיק נסוב סביב הסדר נאמנות בעל פה שנטען על ידי המשיב, אשר טען כי אחיו המנוח החזיק עבורו חלק מהמקרקעין בנאמנות, למרות שלא נרשם רישום רשמי בפנקסי המקרקעין. פסק הדין התייחס לסעיף 125 לחוק המקרקעין, והדגיש את חשיבות אמינות הרישום ואת הנטל הכבד הכרוך בהפרת זכויות רשומות. באמצעות עדויות וראיות, לרבות מעורבות בישיבות מקרקעין ותרומות כספיות, קבע המשיב כי הנאמנות קיימת, בתמיכת עדים כמו נחמן, שהכין את תזכיר הנאמנות הראשוני, ועו"ד מנדל, היועץ המשפטי בעסקאות מקרקעין, שאישרו את בעלותו החלקית של המשיב. למרות היעדר רישום ותיעוד פורמליים בטאבו, בית המשפט מצא את קיומה של נאמנות בעל פה תקפה, שעוצבה על ידי האמון ההדדי והטיפול הבלתי פורמלי ברכוש בין האחים. למרות שהמבקשים הטילו ספק בתוקפן ובשקיפותן של טענות המשיב ובעיכוב רישומו מחדש לאחר מות האח, קבע בית המשפט כי הנאמנות בעל פה לגיטימית. בנוסף, נדחו ניסיונות לצרף ראיות מאוחרות בשל הגינות פרוצדורלית. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את השטר והתיר את רישום צו הירושה, תוך שהוא מבטיח שהסכמת המשיב תישאר מרכזית בעסקאות, תוך שהוא בוחר שלא להטיל הוצאות משפטיות כדי למנוע מעיבה נוספת על היחסים המשפחתיים.