בש"א 1177/20

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה למתן ארכה להגשת ערעור, וקובע כי טעותו של המבקש אינה מהווה סיבה מיוחדת למתן הארכה. על פי פסק הדין, החוק אינו משתמע לשתי פנים בשאלה איזה בית משפט צריך לדון בערעורים כאלה, והמבקש – שהוא עורך דין – היה צריך לדעת טוב יותר. השופטת מקבלת את טענת המשיבים כי הטעות לא הייתה סבירה, מה גם שלא היה הסבר לשיהוי בהגשת בקשת ההארכה. המבקש שגה בכך שניסה לערער תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן נדרשו למעלה משבועיים לבקש ארכה לאחר דחיית הערעור הראשוני, מבלי שהציע כל הצדקה לעיכוב. משכך, הבקשה נדחית, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים, בסך של 1,000 ₪. ההחלטה התקבלה על ידי השופט רון גולדשטיין, והצו ניתן ביום 24.2.2020.