מ"ח 64089-09-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **החלטה בנוגע לבקשה למשפט חוזר - מ"ח 64089-09-25 יעקב דדון נ' מדינת ישראל** **מבוא:** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה לקיום משפט חוזר שהוגשה על ידי יעקב דדון (להלן: "המבקש") מכוח סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). בקשה זו נדונה בפני המשנה לנשיא, כבוד השופט נעם סולברג, אשר דחה אותה ללא צורך בתשובה מצד המשיבה. **רקע עובדתי (בתמצית):** ההליך המרכזי נגד המבקש החל בעקבות תלונה שהגישה שוטרת במשטרת ישראל, שהכירה את המבקש במסגרת חקירה שניהלה נגדו. קשר חברי שנרקם בין השניים הסתיים בעליית מדרגה של הטרדות, הכפשות ואיומים מצד המבקש כלפי המתלוננת, אשר נמשכו גם לאחר שהוצא נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת. כתב אישום הוגש נגד המבקש בגין עבירות של פגיעה בפרטיות, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרת הוראה חוקית. ההרשעה התבססה על ראיות אובייקטיביות, לרבות חומרי מחשב ותיעוד משטרתי פורנזי, אשר קישרו את המבקש להודעות ולהפצת מסרים נגדו. בית משפט השלום הרשיע את המבקש וגזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המבקש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, ואילו ערעור המשיבה על קולת העונש התקבל, והעונש הועמד על 14 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור מטעם המבקש לבית המשפט העליון נדחתה, וכן בקשות נוספות לעיון חוזר ולדיון נוסף. הבקשה הנוכחית הינה לבקשה לקיום משפט חוזר. **טענות המבקש (כפי שהוצגו בהחלטה):** המבקש תמך את בקשתו למשפט חוזר בשלל טענות, ביניהן: 1. ברשותו הוכחות לכך שהראיות המרכזיות שהוצגו במשפט מקורן בזיוף ובשקר. 2. נגרם לו עיוות דין עקב שיתוף פעולה בין המתלוננת לרשויות החקירה, אשר פעלו נגדו באופן מגמתי. 3. המתלוננת אינה ראויה לאמון, וכן "אין לתת אמון במערכת המשטרתית". 4. ננקטה נגדו אכיפה בררנית. 5. ייצוגו המשפטי בערכאות קודמות היה כושל ובלתי מספק. 6. בית המשפט המחוזי שגה בסוגיות משפטיות שונות. **עקרונות משפטיים והחלטת בית המשפט:** 1. **הנטל על מבקש משפט חוזר:** בית המשפט העליון, מפי כבוד המשנה לנשיא סולברג, מדגיש את הרף הגבוה הנדרש להוכחת עילה לקיום משפט חוזר. נקבע כי "על המבקש כי יתקיים משפט חוזר בעניינו להוכיח תשתית ממשית לקיומה של אחת העילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט". עיקרון זה מבטא את החשיבות שבית המשפט מייחס ליציבותן של פסקי דין חלוטים, ואת הרצון למנוע שימוש בהליך זה ככלי לערעור חוזר על הכרעת הדין או גזר הדין. 2. **העדר תשתית ממשית:** בהתאם לעיקרון הנ"ל, בית המשפט קובע כי המבקש לא הציג "תחילתה של תשתית" לתמיכה בטענותיו. * **טענת זיוף ראיות:** בעוד המבקש טוען כי ברשותו "ראיות והוכחות" לזיוף הראיות המרכזיות, הוא לא הציג כל הוכחה כזו במסגרת הבקשה. הדבר מהווה כשל מהותי בביסוס הטענה. * **טענות מגמתיות, אכיפה בררנית ופגמים בייצוג:** טענות אלו נטענו "בעלמא", ללא כל ביסוס עובדתי או משפטי. בית המשפט מצביע על כך שטענות אלו, גם אם היו מבוססות, אינן עומדות ברף הגבוה הנדרש לבחינה במסגרת בקשה למשפט חוזר. הפסיקה שהובאה (לדוגמה, מ"ח 1282/16 שקלים, מ"ח 3812-06-25 עבד, מ"ח 36106-11-24 אסתרוביץ) מדגישה את הצורך בהוכחה ממשית ולא בהעלאת טענות בעלמא. 3. **אופי ערעורי של טענות אחרות:** טענותיו של המבקש לגבי מהימנותה של המתלוננת וכן טעויות משפטיות שהוא מייחס לערכאות הקודמות, הוגדרו על ידי בית המשפט כ"ערעוריות במהותן". משמעות הדבר היא כי טענות אלו נוגעות לבחינה מחדש של הראיות והדין כפי שנקבעו על ידי הערכאות המשפטיות שדנו בתיק, ואינן עולות כדי טענה חדשה או ראיה חדשה המצדיקה את פתיחת ההליך מחדש. הליך של משפט חוזר אינו תחליף להליך ערעורי. 4. **דחיית הבקשה ללא צורך בתשובה:** המסקנה המשפטית שנגזרה מהניתוח הנ"ל היא כי הבקשה דחייה על הסף, ללא צורך בפנייה למשיבה לשם קבלת תשובה. החלטה זו משקפת את העובדה כי כבר בשלב הראשוני של הבחינה, על בסיס הטיעונים והראיות (או העדרן) שהוצגו על ידי המבקש, לא נמצא בסיס סביר לבחינת הבקשה לגופה. 5. **סוגיית השחרור ממאסר:** בעקבות דחיית הבקשה למשפט חוזר, נדחתה אף הבקשה הנלווית לשחרור המבקש ממאסר עד להכרעה בבקשה העיקרית. הדבר נובע ישירות מדחיית הבקשה העיקרית, שכן אין בסיס חוקי לשחרור אם הבקשה העיקרית, שהיא הבסיס לשחרור, נדחית. **חידושים והיבטים משפטיים:** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהפכניים, אלא מדגימה יישום של עקרונות יסוד בפסיקה הנוגעת למשפט חוזר. עיקר חשיבותה של ההחלטה נעוץ בדגש שהיא שמה על **הצורך להציג תשתית ממשית וראיות מוצקות** כתנאי מקדמי לדיון בבקשה למשפט חוזר, ולא להסתפק בטענות כלליות או בביקורת על ההליך הקודם. הדבר מחזק את תפקידו של המשפט החוזר ככלי חריג, הנשמר למקרים של טעויות דיוניות חמורות או גילוי ראיות מכריעות שלא היו ידועות קודם לכן, ולא כאמצעי נוסף לערעור על החלטות שיפוטיות. **סיכום:** בית המשפט העליון, באמצעות המשנה לנשיא סולברג, דחה בקשה למשפט חוזר בשל אי-ביסוס תשתית עובדתית ומשפטית מספקת. ההחלטה ממחישה את הרף המחמיר לבקשות למשפט חוזר, המצריך הוכחת עילות חוקיות באופן ממשי, ולא באמצעות טענות כלליות או ערעוריות. ההחלטה מדגישה את חשיבות יציבות פסקי הדין ואת אופייה החריג של הסעד של משפט חוזר.